הציניה היא פרח בן משפחת המורכבים, ומוצאה באזורי הערבה והספר היבשים המשתרעים מדרום-מערב ארצות הברית ועד דרום אמריקה, כאשר מרכז הגיוון הגדול ביותר של הסוג נמצא במקסיקו. הפרח נושא ראשי פריחה בודדים על גבעולים ארוכים, עשירים בעלי-כותרת סביב מרכז דיסקי בולט, במגוון צבעים עז וססגוני – לבן, צהוב, כתום, אדום, סגול וורוד – וניתן למצוא זנים בעלי פריחה פשוטה או כפולה ודמוית-כדור. שם הסוג ניתן לכבודו של יוהאן גוטפריד צין, בוטנאי ורופא גרמני מהמאה ה-18 שאסף זרעי צמחים במקסיקו ותיאר לראשונה את הסוג מבחינה מדעית. הציניה מושכת אליה בקלות פרפרים וציפורי דבש, ובזכות עמידותה הרבה ופריחתה הענפה היא נחשבת לאחד מפרחי הקיץ הקלים ביותר לגידול מזרעים.
הציניה אוהבת שמש מלאה מוחלטת ואדמה פורייה, עשירה בחומר אורגני ומנוקזת היטב, ופורחת בשפע לאורך כל חודשי הקיץ עד לירידת הטמפרות בסתיו. הצמח רגיש לכפור ודורש השקיה סדירה, אך יש להימנע מהרטבת העלים כדי לצמצם סיכון למחלות פטרייתיות. כפרח קטוף, הציניה מצטיינת באורך חיים ארוך במיוחד באגרטל – לעיתים מעל שבועיים – ולכן היא מועדפת מאוד בזרי קיץ וכפרח לגידול ביתי לקטיף עצמי. מומלץ לקטוף את הגבעולים כאשר הפרח כבר פתוח לגמרי, שכן בשונה מפרחים רבים אחרים הציניה אינה ממשיכה להיפתח לאחר הקטיף. יש להחליף את המים כל יומיים, להסיר עלים הטבולים בהם ולהוסיף חומר משמר כדי לשמור על רעננותו של הפרח לאורך זמן.