הפטוניה (Petunia) היא צמח בן משפחת הסולניים (Solanaceae), משפחה הכוללת גם את הטבק, העגבנייה ותפוח האדמה, ומוצאה בדרום אמריקה – באזורים שבין ארגנטינה, ברזיל ואורוגואי – שם היא צומחת בר במישורים פתוחים. פרחיה בצורת משפך או חצוצרה נפתחים בקצה גבעולים שעירים ורכים, ומגיעים במגוון צבעים עשיר במיוחד – אדום, לבן, ורוד, סגול, לבנדר, כתום וכחול – לעיתים בשילובי פסים, ורידים או שוליים דו-גוניים. שמה של הפטוניה מקורו במילה הצרפתית 'petun', שמקורה בתורה במילה מלשון הטופי-גוארני של ילידי דרום אמריקה שפירושה 'טבק', וזאת בשל קרבתה הבוטנית של הפטוניה לצמח הטבק. אף שהיא מוכרת כיום כצמח חד-שנתי גנני, הפטוניה היא למעשה במקורה רב-שנתית קצרת חיים שאינה שורדת קור וכפור. תכונה בולטת בפטוניה היא פריחתה הענפה והרציפה לאורך כל עונת הקיץ, מה שהפך אותה לאחד מצמחי העציץ והגינה הפופולריים ביותר בעולם, ובמיוחד באדניות תלויות.

הפטוניה זקוקה לחמש שעות שמש ביום לפחות כדי לפרוח בשפע, ולאדמה לחה ומנוקזת היטב; היא רגישה ללחות אוויר גבוהה ומשגשגת במיוחד בתנאי חום ואוויר יבש. השקיה של כפעם בשבוע מספיקה לרוב לצמחים הנטועים באדמה, אך צמחי עציץ ואדנית זקוקים להשקיה תכופה בהרבה בשל נפח האדמה המצומצם. בניגוד לפרחים רבים אחרים המופיעים באתר זה, הפטוניה אינה נחשבת פרח קטיף מקובל בזרים ובסידורים, וזאת בשל גבעוליה השברירים והרכים ואורך חייה הקצר מחוץ לאדמה, ולכן היא משמשת כמעט אך ורק כצמח נוי לגינה, לעציץ ולאדנית. מי שבכל זאת בוחר להציב ענפי פטוניה חתוכים באגרטל לתקופה קצרה, מומלץ שיחתוך אותם באלכסון ויחליף את המים מדי יום, אך אין לצפות לאורך חיים דומה לזה של פרחי קטיף קלאסיים. חשיפה ישירה לשמש חזקה או לרוחות חמות תקצר את משך הפריחה, בין אם הפטוניה נטועה באדמה ובין אם היא מוצגת באגרטל.

לרכישת זר פרחים טרי ואיכותי, בקרו בדף זרי הפרחים שלנו