האיקסיה שייכת אף היא למשפחת האיריסיים (Iridaceae), ומוצאה באזור הכף שבדרום אפריקה. היא מתאפיינת בגבעולים דקים וגמישים, הנושאים פרחים עדינים דמויי כוכב בצבעים עזים ובולטים, שלעיתים מתחדדים סביב "עין" כהה ומנוגדת במרכז הפרח, המעניקה לו עומק ויזואלי מיוחד. תכונה ייחודית של האיקסיה היא רגישותה לתנאי האור: הפרחים נסגרים בשעות הלילה ובימים מעוננים, ונפתחים מחדש רק כאשר השמש זורחת עליהם. שמו של הצמח מקורו במילה היוונית "איקסוס", שפירושה דבק ציפורים, וזאת מכיוון שצמחים קרובים בסוג הבוטני נודעו בעבר בהפרשה דביקה. למרות יופיו החינני, האיקסיה נותר פרח קטוף פחות מוכר ביחס לבני משפחתו, אך דווקא בשל כך הוא מוערך במיוחד בקרב מי שמחפשים צורה כוכבית מקורית ומגוון צבעים בלתי שגרתי.

האיקסיה גדלה מפקעות, ולכן מומלץ לשתול אותה בסתיו כדי ליהנות מפריחתה בסוף האביב. היא זקוקה לחשיפה לשמש מלאה, שכן ללא אור שמש ישיר הפרחים פשוט אינם נפתחים ונשארים סגורים כל היום. קרקע חולית ומנוקזת היטב מתאימה לה במיוחד, בדומה לתנאי הגידול הטבעיים שלה במולדתה הדרום-אפריקאית. לאחר שהפקעות התבססו באדמה, הצמח הופך לעמיד יחסית בפני תקופות יובש ואינו דורש השקיה אינטנסיבית. בזכות גבעוליה הדקים והגמישים, האיקסיה מתאימה במיוחד לזרים קלילים ואוורוריים, ומומלץ להציבה במקום מואר גם בבית כדי לעודד את הפרחים להמשיך ולהיפתח גם באגרטל, בדומה להתנהגותם הטבעית בגינה.