הוויסטריה היא צמח מטפס עצי, בן משפחת הפרפרניים (הקטניתיים), הכולל מינים ממוצא מזרח-אסייתי – סין ויפן בעיקר – וכן מין אמריקאי הגדל בר מקנטקי ועד פלורידה. הצמח מצטיין בזלזלים מתפתלים חזקים המסוגלים לטפס לגובה של 20 מטר ולהתפרש לרוחב של 10 מטר נוספים, ובאביב הוא מתכסה באשכולות פריחה משתלשלים וארוכים – לעיתים עד כשני מטרים אצל זני היפנית – הנפתחים בהדרגה מהבסיס אל הקצה, בגוני סגול, לילך, לבן וורוד, ונודפים ניחוח מתוק ומושך. שם הסוג ניתן על ידי הבוטנאי תומאס נאטל בשנת 1818, לזכרו של קספר וויסטר, רופא ואנטומיסט אמריקאי בן המאה ה-18 וה-19. חלק מעצי הוויסטריה העתיקים ביותר בעולם, בסין וביפן, מוערכים בגיל של מאות שנים, ומהווים אטרקציה תיירותית בפני עצמה בזכות גזעיהם המפותלים והעבים.
הוויסטריה זקוקה לאדמה פורייה, מנוקזת היטב ולשמש מלאה כדי לפרוח בעוצמה, ומומלץ לשתול אותה לצד מבנה תמיכה חזק – קיר, פרגולה או גדר – שיוכל לשאת את משקלה ההולך וגדל עם השנים. הצמח דורש השקיה סדירה בשנותיו הראשונות, אך לאחר ביסוס הוא עמיד יחסית ביובש; גיזום שנתי, הן בסוף הקיץ והן בחורף, חיוני לשליטה בהתפשטותו הנמרצת ולעידוד פריחה עשירה בעונה הבאה. בשל היותה מטפס עצי בעל זלזלים מתפתלים וגבעולים ארוכים, הוויסטריה כמעט ואינה משמשת כפרח קטיף בזרים רגילים; עם זאת, ענפי פריחה בודדים נאספים לעיתים לעיצובים מיוחדים וחגיגיים, בעיקר באירועי אביב וחתונות המתקיימים תחת מבנים מכוסי ויסטריה פורחת. כאשר בכל זאת קוטפים ענף פריחה, מומלץ לחתוך אותו בבוקר המוקדם ולהכניסו מיד למים קרים, שכן חיי המדף שלו קצרים יחסית. חשוב לציין כי כל חלקי הצמח – זרעים, תרמילים וקליפה – רעילים בבליעה, ולכן יש לנקוט זהירות בגינות שיש בהן ילדים או חיות מחמד.