הווינקה היא פרח בן משפחת האפוקינאים, ומוצאה באירופה, בצפון-מערב אפריקה ובדרום-מערב אסיה, שם היא צומחת בר בשולי יערות ובשיחייה צפופה. הצמח מתאפיין בגבעולים זוחלים וגמישים לאורך של עד כשני מטרים, המשתרשים בכל נקודה שבה הם נוגעים בקרקע, וכך יוצרים בהדרגה שטיח ירוק צפוף המכסה את פני הקרקע. הפרחים עצמם פשוטים ונאים, בעלי חמשה עלי-כותרת המחוברים בבסיסם לצורת צינור, לרוב בגוון סגול-כחלחל אך גם לבן. שמה הבוטני, Vinca, נגזר מהפועל הלטיני vincire שפירושו ״לכפות״ או ״לקשור״, ומתייחס ישירות לגבעוליה הגמישים והזוחלים ששימשו בעבר גם לקשירה וקליעה. בזכות עליה הירוקים והבריאים כל השנה, ופריחתה הממושכת, הפכה הווינקה לאחת מצמחי כיסוי הקרקע הפופולריים ביותר בגינון נוף.
הווינקה גדלה כמעט בכל סוג קרקע מנוקזת, ומסתגלת היטב הן לשמש מלאה והן לצל כבד – יתרון המקנה לה שימוש נרחב כצמח כיסוי קרקע גם תחת עצים גדולים שבהם צמחים אחרים מתקשים לשגשג. היא עמידה ביובש לאחר ביסוס, ואינה דורשת כמעט תחזוקה מעבר לגיזום מדי פעם לריסון התפשטותה הנמרצת. בעולם הפרחים הקטופים אין נוהגים להשתמש בפרחי הווינקה עצמם, שכן הם קטנים וגבעוליהם קצרים מכדי לשמש כענף מרכזי בזר; לעומת זאת, הגבעולים הירוקים הארוכים והגמישים שלה, המכונים בשוק הפרחים ״וינקה ויין״, מבוקשים מאוד בקרב מעצבי פרחים כענפי מסגרת ותלייה בזרי כלה ובעיצובים תלויים. הענפים הירוקים הללו מחזיקים זמן ארוך יחסית במים, ומומלץ פשוט לרעננם מדי כמה ימים ולהחליף את המים באגרטל כדי לשמור על מראם הבריא.