אמנון ותמר הוא פרח בן משפחת הסגליות, שנוצר במאה ה-19 באנגליה מהכלאה מכוונת של מספר מיני סיגלית – ובראשם הסיגלית הצבעונית הבר-אירופית Viola tricolor – יחד עם מינים נוספים כמו Viola lutea והסיגלית הרוסית Viola altaica. הפרח מתאפיין בחמשה עלי-כותרת חופפים חלקית, בגוונים עזים של לבן, צהוב, כחול וסגול, לרוב עם ״פרצוף״ – כתם כהה בולט במרכז הפרח שמעניק לו את מראהו המוכר והמזוהה. שמו המדעי, wittrockiana, ניתן לכבודו של וייט ברכר ויטרוק, בוטנאי שוודי מהמאה ה-19; ואילו שמו האנגלי pansy מקורו בצרפתית pensée, שפירושו ״מחשבה״, בשל השימוש המסורתי בפרח כסמל לזיכרון ולהרהור. לפי ההסבר המקובל, השם העברי ניתן בהשראת שני ה״פנים״ הנראים על עלי הכותרת כזוג דמויות, ומזכיר את סיפורם המקראי של אמנון ותמר. כבר בשנת 1833 היו זמינים לגננים למעלה מ-400 זנים שונים של הפרח, המעיד על הפופולריות המהירה שבה זכה.

אמנון ותמר הוא פרח עונת קור המעדיף שמש מלאה עד חצי צל ואדמה מנוקזת ועשירה בחומר אורגני; הוא פורח בעיקר בחודשי החורף והאביב בישראל, ונחשב לאחד מפרחי העונה הקרה הפופולריים ביותר לעיצוב ערוגות ועציצים. הצמח דורש השקיה סדירה, אינו סובל יובש ממושך, ומגיב היטב להסרת פרחים כמושים המעודדת פריחה נוספת. כפרח קטוף אורך חייו באגרטל קצר יחסית בהשוואה לפרחים אחרים, ולכן הוא משולב לרוב בעיצובים קטנים, בזרים מיניאטוריים או כקישוט אכיל למאפים ולסלטים, יותר מאשר כפרח מרכזי בזר גדול. מומלץ לחתוך את הגבעולים הקצרים באלכסון, להחליף את המים מדי יום ולהניח את האגרטל במקום קריר ומרוחק מאור שמש ישיר, כדי למצות ממנו את מירב ימי הפריחה.

לרכישת זר פרחים טרי ואיכותי, בקרו בדף זרי הפרחים שלנו