הזהבן הוא פרח בן משפחת המורכבים, ומוצאו בעיקר בצפון אמריקה, שם צומחים מרבית ממיני הסוג בר לאורך שדות, קרקעות בור ושולי יערות; מספר מינים נוספים מצויים גם באירופה ובאסיה. הצמח מצטיין בגבעולים זקופים הנושאים בקצותיהם תפרחות פירמידליות או מקושתות, העמוסות באינספור פרחונים זעירים בצבע צהוב-זהוב עז. שמו הבוטני, Solidago, מקורו בלטינית solidare שפירושו ״לאחות״ או ״לחזק״, ומעיד על השימוש המסורתי בצמח לריפוי פצעים ברפואה העממית האירופית מאז ימי הביניים. למרות מראהו הבולט, הזהבן מואשם לעיתים קרובות – ובטעות – כגורם לאלרגיות אביב וסתיו, בעוד שבפועל אבקתו כבדה ומופצת בידי חרקים ולא ברוח, והאשם האמיתי הוא לרוב צמח האמברוזיה הפורח באותה עונה.

הזהבן גדל היטב באדמה מנוקזת ודלה יחסית, ונהנה משמש מלאה לאורך רוב שעות היום; הוא עמיד בפני יובש ומתפשט באמצעות קני שורש (ריזומים), כך שבגינה הוא נוטה ליצור קבוצות צפופות במהירות. ריבוי הצמח פשוט למדי והוא דורש השקיה מתונה בלבד לאחר ההשרשה. כפרח קטוף הפך הזהבן בשנים האחרונות לפופולארי מאוד כענף מילוי בזרים בזכות צבעו העז ומרקמו הייחודי, ואורך חייו באגרטל נאה למדי. מומלץ לחתוך את הגבעולים באלכסון ולהסיר עלים הטבולים במים כדי למנוע ריקבון, ולהחליף את המים כל יומיים-שלושה. כדאי גם להרחיק את האגרטל מאור שמש ישיר ומחום קיצוני, כדי להאריך את משך הפריחה.

לרכישת זר פרחים טרי ואיכותי, בקרו בדף זרי הפרחים שלנו