הטופח הריחני הוא צמח מטפס וחד-שנתי בן משפחת הקטניות, שמוצאו באזור סיציליה, דרום איטליה ואיי הים האגאי. הצמח מצטיין בעלים מנוצים קטנים המסתיימים בקנוקנת טיפוס דקה, ובפרחים בעלי צורה אופיינית לפרפרניים – שני עלי כותרת עליונים גדולים הקרויים 'דגל', ושני עלים תחתונים הקרויים 'סירה' – הפורחים במגוון גוני פסטל של כחול, ורוד, סגול ולבן. שמו הבוטני תועד לראשונה על ידי הנזיר הסיציליאני פרנצ'סקו קופאני, שגידל את הצמח בסוף המאה ה-17 והפיץ את זרעיו בין בוטנאים באירופה. מלבד יופיו, הטופח הריחני נודע בעיקר בזכות ניחוחו המתוק והעדין – התכונה שהעניקה לו את שמו העברי, והפכה אותו לאחד מפרחי הגן האהובים ביותר בעידן הוויקטוריאני.
הטופח הריחני אוהב אור שמש מלאה ואדמה מנוקזת היטב ועשירה, ומכיוון שהוא צמח מטפס הוא זקוק לתמיכה – רשת, גדר או מקלות טיפוס – שעליה יוכל להיאחז בעזרת הקנוקנות שלו. מדובר בצמח האוהב מזג אוויר קריר יחסית, ולכן בישראל מומלץ לזרוע אותו בסתיו או בתחילת החורף לקראת פריחה באביב. כפרח קטוף, הוא מתאפיין באורך חיים קצר יחסית באגרטל, ולכן מומלץ לקטוף את הגבעולים כשהפרחים רק מתחילים להיפתח, להחליף את המים מדי יום ולהוסיף חומר משמר כדי להאריך את משך פריחתו. כדאי להציב את הזר במקום קריר, הרחק מאור שמש ישיר ומזרמי אוויר חמים, כדי לשמר את ניחוחו העדין לאורך זמן.