הציפורן (dianthus caryophyllus) הוא צמח בן משפחת הציפורניים, המונה מאות מינים ברחבי העולם. מולדתו באגן הים התיכון, שם צמח בר על מצוקים וגבעות סלעיות מזה אלפי שנים. גבעולו דק ומפרקי, עליו צרים ואפרפרים-ירוקים, ופריחתו עשירת עלי כותרת המסולסלים ומפוצלים בשוליהם כאילו נגזרו במספריים עדינה. ניחוח הפרח עז ותבליני, מזכיר ציפורן הבישול, ומכאן כנראה שמו העברי. שמו הלועזי, דיאנתוס, מקורו ביוונית ומורכב מהמילים דיוס (אל) ואנתוס (פרח) – כלומר "פרח האלים". יוונים ורומאים קדמונים קלעו מפרחיו זרי כבוד ועטרות, וכיום נחשב הציפורן לאחד מפרחי הקטיף העתיקים ביותר שגידל האדם.

הציפורן אוהב אדמה מנוקזת היטב ומעט בסיסית, ואינו סובל שורשים רטובים לאורך זמן. הוא זקוק למיקום שטוף שמש, ומצליח היטב גם באקלים קריר יחסית. יש להשקותו במידה – להרטיב את האדמה ולתת לה להתייבש מעט בין השקיה להשקיה, שכן עודף מים עלול להרקיב את הגבעול. הצמח מתאים לגידול בעציץ ובערוגה כאחד, ומפיק תועלת מדישון קל וסדיר בעונת הפריחה. גיזום קצות הגבעולים מעודד התפצלות והתעבות הצמח, וקטיף סדיר מאריך את עונת הפריחה. כפרח קטוף מצטיין הציפורן באריכות ימים יוצאת דופן באגרטל, ולעיתים מחזיק מעל שבועיים כשהמים מוחלפים בקביעות.