מימוזה ( mimosa ), הקרויה בשמה הבוטני אקציה ( acacia ), שייכת למשפחת הקטניות (Fabaceae), ומקורה ביבשת אוסטרליה – בעיקר באזורי הדרום-מזרח שלה, שם היא צומחת ביערות ועל גדות נחלים. זהו עץ או שיח ירוק-עד המגיע לגובה של עד 30 מטר, בעל קליפה חלקה אפורה-חומה המתקמטת עם השנים. עליו כפולי-נוצה, דקיקים ועדינים, בגוון אפרפר-כסוף המעניק לצמח מראה אבקתי – ומכאן שם המין "דיאלבטה" (dealbata), שפירושו בלטינית "מכוסה אבקה לבנה". בסוף החורף ותחילת האביב מתכסה הצמח בכדורי פרחים זעירים וצהובים-זהובים, ריחניים במיוחד, המכונים בשפת הפרחים "מימוזה" – אף שהסוג הבוטני מימוזה (Mimosa) הוא סוג נפרד; הבלבול נובע מכך שאקציה סווגה בעבר במשפחת המימוזיים. בזכות פריחתה המוקדמת והססגונית, המימוזה נחשבת באירופה לסמל האביב הראשון.

המימוזה אוהבת קרקע חולית ומנוקזת היטב, ונמנעת מקרקע כבדה וטינית העלולה לגרום לריקבון השורשים. היא זקוקה לשמש מלאה ולמיקום מוגן מעט מרוח חזקה. עץ הנטוע באדמה זקוק להשקיה רק בתקופות יובש ממושכות, שכן שמורות הלחות הפנימיות שלו לרוב מספיקות; לעומת זאת עציצים דורשים השקיה סדירה ומדודה, במיוחד בחורף. הצמח רגיש לכפור ואינו שורד היטב מתחת ל-5 מעלות מתחת לאפס. גיזום מומלץ מיד לאחר הפריחה, באביב, כדי לקצר מעט את הענפים שנשאו פרחים ולסלק יבולות וענפים יבשים – כך נמנעת פגיעה בפריחה העתידית. הצמח אינו זקוק לדישון מיוחד; די בכיסוי קרקע (מלצ') כדי לשמור על לחות ופוריות האדמה.