נץ החלב הוא סוג צמחים פקעתיים בן משפחת האספרגיים, שמוצאו בעיקר באגן הים התיכון, באפריקה ובמערב אסיה, ובהם גם כמה מינים הגדלים בר בארץ. הפרח מצטיין בשישה עלי-עטיף לבנים ובוהקים, לעיתים עם פס ירוק בגבם החיצוני, המסודרים בצורת כוכב סביב מרכז ירקרק או שחור בולט, ונישאים בתפרחת דמוית אשכול על גבי גבעול דק וזקוף. שמו הבוטני נגזר מהיוונית – 'ornis', ציפור, ו-'gala', חלב – שילוב המתאר כנראה את מראה הפריחה הלבנה-בוהקת המכסה את הצמח. שמו העברי, 'נץ חלב', משקף אף הוא את גוון הפריחה הלבן-חלבי המאפיין את הצמח כאשר הוא פורח בשפע.
נץ החלב גדל מפקעות המוטמנות באדמה מנוקזת היטב, ואוהב שמש מלאה עד חצי הצללה קלה; הוא עמיד יחסית ליובש בתקופת התרדמה הקיצית, ומעדיף אקלים ים-תיכוני עם חורף לח וקיץ יבש – ולכן מתאים היטב לגידול בישראל. כפרח קטוף, נץ החלב נחשב לאחד הפרחים העמידים ביותר באגרטל, שכן ניצניו ממשיכים להיפתח בהדרגה ימים רבים לאחר הקטיף. מומלץ לחתוך את הגבעולים באלכסון, להחליף את המים מדי יומיים ולהוסיף חומר משמר כדי להאריך עוד יותר את חייו הארוכים ממילא. כדאי גם להרחיק את הזר מפירות בשלים הפולטים גז אתילן, ומאור שמש ישיר וחם מדי.