הכלנית המצויה (Anemone coronaria) היא צמח ממשפחת הנוריתיים (Ranunculaceae), הגדלה בר באגן הים התיכון ונחשבת לאחד מפרחי הבר הנפוצים והאהובים בישראל, עד כי הוכתרה בשנת 2013 לפרח הלאומי של המדינה. הצמח נובט מפקעת קטנה החבויה באדמה, וממנה מתפתחים עלים מפורצים ומחורצים דמויי תחרה. בשלהי הסתיו ובחורף מתרומם מן הפקעת גבעול דק ושעיר, ובראשו פרח יחיד בצורת גביע, בגוני אדום עז, סגול, ורוד ולעיתים לבן, שבמרכזו כתם שחור בולט המוקף אבקנים כהים – ניגוד צבעים מרהיב המושך אליו דבורים ופרפרים. שם הפרח, אנמונה, מקורו במילה היוונית anemos שפירושה רוח, ולפי המיתולוגיה היוונית צמחה הכלנית הראשונה מדמו של אדוניס היפהפה, אהובה של אפרודיטה, שנפצע אנוש מחזיר בר, ולפי גרסה אחרת – מדמעותיה של האלה עצמה שבכתה על מותו. מכאן מכונה הכלנית גם "פרח הרוח" ו"פרח אדוניס".

הכלנית זקוקה לחורף קריר וגשום כדי לפרוח כראוי, ולכן מומלץ לשתול את הפקעות בסתיו, באדמה מנוקזת היטב ובמיקום השטוף שמש. יש להשרות את הפקעות במים פושרים לכמה שעות לפני השתילה, כדי לזרז את נביטתן. השקיה סדירה אך מתונה דרושה לאורך עונת הגידול, ויש להימנע מהצפה שעלולה להרקיב את הפקעת. לאחר הפריחה, כאשר העלים מצהיבים ומתייבשים, ניתן להשאיר את הפקעות באדמה למנוחת קיץ, או לחלופין ולאחסנן במקום קריר ויבש עד לעונת השתילה הבאה.