הטוברוזה היא פרח בן משפחת האספרגיים (בעבר סווגה במשפחת האגביים), ומוצאה במקסיקו, שם גידלו אותה האצטקים עוד לפני הגעת הספרדים; כיום היא כמעט ואינה מצויה עוד בטבע במצב בר, כתוצאה מאלפי שני תרבות. הצמח נושא זקיף פריחה גבוה וזקוף, הצומח מתוך שורש פקעתי, ועליו נפתחים בזה אחר זה – מלמטה למעלה – פרחים לבנים צינוריים בעלי שישה עלי-עטיף. שם הסוג, Polianthes, מורכב מהמילים היווניות ״פוליס״ (רבים) ו״אנתוס״ (פרח), ומתאר את ריבוי הפרחים הנפתחים לאורך אותו זקיף; שם המין tuberosa מציין את שורשיה הפקעתיים-נפוחים. הטוברוזה נודעת בעולם כולו בזכות ניחוחה העז, המתוק והמשכר, שהפך אותה מהמאה ה-17 לאחד המרכיבים היקרים והמבוקשים ביותר בתעשיית הבשמים.

הטוברוזה מגודלת משורשים פקעתיים הנשתלים באדמה מנוקזת ופורייה, וזקוקה לאקלים חם ולשמש מלאה – היא רגישה לקור ואינה סובלת כפור כלל. הצמח דורש השקיה סדירה בעונת הגידול והפסקת השקיה יחסית בתקופת המנוחה שלאחר הפריחה. כפרח קטוף מצטיינת הטוברוזה באורך חיים ארוך יחסית באגרטל, כאשר הפרחים שבתחתית הזקיף נפתחים תחילה ואלו שבקצהו העליון ממשיכים להיפתח בהדרגה גם לאחר הקטיף. מומלץ להסיר פרחים כמושים בתחתית הזקיף כדי לעודד את פתיחת הניצנים העליונים, ולהחליף את מי האגרטל כל יומיים. בזכות ריחה העז כדאי למקם את האגרטל בחלל מאוורר, ולהרחיקו ממקורות חום ומפירות בשלים הפולטים אתילן.

לרכישת זר פרחים טרי ואיכותי, בקרו בדף זרי הפרחים שלנו