הגרניום, הידוע בשמו הבוטני פלרגוניום (Pelargonium), הוא צמח בן משפחת הגרניים (Geraniaceae), וכ-90% ממיני הסוג – יותר מ-200 במספר – מקורם בדרום אפריקה, שם הם צומחים בר לאורך מגוון רחב של בתי גידול, מחופי סלעיים ועד אזורים חוליים. פרחיו בעלי חמשה עלי כותרת המסודרים במבנה א-סימטרי אופייני (בשונה מהגרניום האמיתי, הסימטרי), ומופיעים בגוני אדום, כתום ולבן במיני הבר, אך בזני התרבות התרחב מגוון הצבעים מאוד וכולל גם ורוד וסגול. שמו של הסוג מקורו ביוונית – 'פלרגוס' (pelargos), חסידה – על שום צורתו המוארכת והמחודדת של פרי הזרעים, המזכירה את מקורה הארוך של החסידה; באופן דומה ממש נגזר גם שמו של סוג הגרניום האמיתי (Geranium) ממילה יוונית שפירושה עגור. רבים ממיני הפלרגוניום מצטיינים בעלים ארומטיים המשחררים ניחוח עז במגע – כגון ורד, לימון או נענע – וניחוחות אלה מנוצלות בתעשיית הבישום ובייצור שמנים אתריים.
הפלרגוניום אוהב שמש מלאה ואדמה מנוקזת היטב, עמיד היטב בפני חום ויובש לאחר שהתבסס, אך רגיש לכפור ואינו שורד טמפרטורות קרות במיוחד. הוא מתרבה בקלות רבה מייחורים, ולכן נחשב לאחד מצמחי העציץ והגינה הנפוצים ביותר בעולם, בזכות פריחתו הארוכה והענפה הנמשכת כמעט לאורך כל השנה. כפרח קטוף, ענפי הגרניום שומרים על אורך חיים סביר באגרטל, אם כי קצר יותר מזה של פרחי קטיף מסחריים מובהקים כגון ורדים. מומלץ להסיר את העלים התחתונים הנמצאים מתחת לקו המים כדי למנוע ריקבון, להחליף את המים מדי יומיים ולחתוך את קצות הגבעולים מחדש בכל פעם. כדאי להציב את האגרטל במקום קריר יחסית ומרוחק משמש ישירה, כדי להאריך ככל אפשר את משך העמידה של הפריחה.